-
עד טיפת השמאלץ האחרונה
בראשית אוקטובר 1957 ביצע לאונרד ברנשטיין את “אקדמות למועד” של המלחין הצעיר נועם שריף (אז בן 22). ביצוע הבכורה של היצירה היה גם קונצרט החנוכה של האולם ע”ש פרדריק מאן (כיום, היכל התרבות) ומאז נסקה הקריירה של שריף, שהחודש מלאו שנתיים לפטירתו. מאז היה למוזיקאי רב פעלים—מלחין, מעבד, מנצח ומחנך. שריף לימד קומפוזיציה וניצוח באקדמיה…
-
גאולות בסתר | אסף שלג
לזכרה של ד״ר אינסה רובינשטיין–וגנר למרדכי סתר (1994-1916) היה פרופיל שונה מקבוצת המלחינים שהיגרו לפלשתינה א״י בעלייה החמישית. אותה קבוצה שמינפה את מיסוד המוסיקה האמנותית ביישוב ובמדינה כללה כמובן גם את סתר(שעלה קודם לכן בשנת 1926 מרוסיה בהיותו בן עשר), אולם הנטיות של מרבית החוקרים בתחום לאגד מלחינים בדורות וקיבוצים שונים עשתה ברבות השנים (ובאופן…
-
הפוליטיקה של האקזוטיקה במוזיקה הישראלית
מוזיקה בישראל, עורכים מיכאל וולפה, גדעון כ״ץ, טוביה פרילינג. עיונים בתקומת ישראל, כרך שמיני. אוניברסיטת בן־גוריון בנגב: מכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות, 2014. 1027 עמודים אסופת המאמרים “מוזיקה בישראל” היא נסיון למיפוי של סמיכות הקולות (במובן הכפול של המלה) שבבית הגידול של המוסיקה הישראלית. זהו כינוס חסר תקדים של שלושים וארבעה מאמרים העוסקים בזמר עברי,…
-
הטרופוניוֹת: טקסטורות מוזיקליות והיסטוריוגרפיות במוזיקה אמנותית ישראלית | אסף שלג
מאחד הבתים יצאה נערה אחת גלויית שער ועברה על פנינו לרוחב־ הסמטה, כשהיא מזמזמת מילודיה ערבית קלה, נעימה ומטעימה את פסוקי ‘שיר־העם’ משל המשורר: ‘צפור־זהב, עופי, חוגי, ובקשי לי בן־ זוגי’… ממולה עלה מן החצר באויר הלילי קול של ספק זכר וספק נקבה: ‘רוּך, רוּך מנהוֹן! (כלך! כלך מכאן!) ס’טעזיך צוגעטשעפעט?!’ — הקולות התנגשו. חלונות…
-
לחשוב מחדש על דברי הימים של המוזיקה האמנותית הישראלית | אסף שלג
רישומה של ההיסטוריה של מוזיקה אמנותית ישראלית דרך מנסרות ״דוריות״ היה יותר מניסיון למשמע את מה שבפועל היה ועודנו מרקם היסטורי-תרבותי אלסטי, הכולל נרטיבים סינכרוניים רבים.[1] פרדיגמת הדורות יצרה זיקה מטעה בין תיוג פוזיטיביסטי (שיתרונותיו הפדגוגיים מוגבלים למדי) לגישות קומפוזיטוריות בהכללות גסות, והדירה תהליכים דיאלקטיים לטובת מכנה משותף אמורפי, שהשטיח את השוני המצוי בין אינדיווידואלים שקובצו…
-
מיהו היוצר האוונגרדי שהלחין את “משחק של זמן” | אסף שלג
בחוברת שהופקה על ידי המועצה הלאומית לתרבות ואמנות ואיגוד המלחינים הישראלי בשנת 1968 התנוססה ברוב הדר תמונתו של יהושע לקנר (מי שבראשית אותו עשור הלחין את “משחק של זמן” של יעקב שבתאי), מעל ראיון קצר ולצד דוגמת תווים ליצירתו “חלומו של מוחמד”. לקנר חיבר את היצירה לקונצרט הטסטימוניום הראשון, שהיה מפעלם של רחה פריאר והמלחין…
-
״מבאר שבע ועד דן לכבס הכל לבן״—דן השומר מאת מרק לברי, שבעים שנה אחרי | אסף שלג
באפריל 2015 הועלתה מחדש האופרה ״דן השומר״ (1945) מאת מרק לברי (1967-1903). באופן סימבולי למדי הוצגה האופרה בספרייה הלאומית, כאילו כל המעורבים בדבר הסכימו שתחייתו הזמנית של אותו פריט ארכיוני די לו שיונשם קרוב לאוספי הספרייה שבקרבם הוא ישן זה כמה עשרות שנים. זו היתה הפקה מרשימה של ראשת מחלקת המוסיקה בספרייה, ד״ר גילה פלם,…
-
ריצ׳רד פרבר: מלחין שקוף | אסף שלג
במוסיקה ישראלית אומנותית, קרי, מוסיקה מודרנית שנכתבה פה בעיקר מאז שנות השלושים של המאה הקודמת (עם הגירתם של מלחינים יהודים אירופאיים בעלייה החמישית), התשתית דרכה נראו מלחינים צומתה לסיפור הלאום ולאמצעים האומנותיים ששכפלו אותו. יתרה מכך, זו הייתה היסטוריה של אותם אישים (ולעיתים נדירות, נשים) שעבדו סביב למרכזים האקדמיים. אותם מרכזים היו בעת ובעונה אחת…
-
שיכול קולות; במלאת שלושים לפטירתו של אנדרה היידו | אסף שלג
לפני כעשרים שנה התוודעתי לראשונה לדמות המסקרנת, והאניגמטית באותה מידה, ושמה אנדרה היידו. באותו זמן הרחבתי את לימודיי בפסנתר גם לקומפוזיציה ורצה הגורל שאפגוש באדם שלא מאמין כלל בלימודי קומפוזיציה (ובצדק, היום אני יודע). די היה להיידו לתדלק בתלמידיו את היצירתיות הפראית שעתידה להתעדן (אם לא להתחסל) במחלקות קומפוזיציה למיניהן—היכן שלימודי קונטרפונקט, כתיבה בסגנונות הסטוריים…
-
כיצד צריך ללמוד את המוסיקה של יוסף טל | אסף שלג
רבים מאלו ששמעו על או שמעו את יצירותיו של יוסף טל (2008-1910) נחשפו בוודאי לאותן מלים עמומות שנהגות יותר מדי פעמים בלי שיאמרו באמת דבר. אין דרך טובה יותר לשווק מודרניסט מאשר שימוש באוצר המלים שאמור לזקק את אי מובנותו הן כלפי עצמו והן כלפי הקהל, שגבולות הגזרה הצפוניות של תחום האזנתו נמתחים בדרך כלל…